פסק דין
פתח דבר
הנתבעת 1, חברת אשדוד בונדד בע"מ (להלן: "אשדוד בונדד") זכתה במכרז אותו פרסמה הנתבעת 2, רשות שדות התעופה (להלן: "המכרז" ו"הרשות" בהתאמה) לשם הפעלת מסוף חקלאי בנתב"ג, אשר בעקבותיו חתמה הרשות עימה על חוזה הרשאה ביום 18.10.04 (להלן: "חוזה ההרשאה").
עוד קודם לכן, ולמשך למעלה מ-30 שנה הפעילה התובעת, אגרקסקו בע"מ-חברה ליצוא חקלאי (להלן: "אגרקסקו") את המסוף האמור, ללא מכרז, וזאת עד להחלטת בית המשפט בהליך אחר של עתירת יצואניות הפרחים בארץ (ה"פ 1340/00), שחייבה פרסום מכרז בנדון.
בתחילה לא רצתה אגרקסקו להגיש מועמדותה למכרז, אלא שלאחר מכן שינתה עמדתה, השתתפה בו, אך סופו של דבר לא זכתה בו.
עם זכייתה של אשדוד בונדד במכרז, ועוד בטרם החלה אשדוד בונדד בהפעלת המסוף עפ"י תנאי המכרז, החלה אגרקסקו לנהל עימה מו"מ בנוגע להפעלת המסוף ושירותיו השונים, מו"מ שהתנהל כחודשיים ובסופו נחתם בין הצדדים ביום 30/12/04 הסכם לתקופה של 5 חודשים לשיתוף פעולה בנושא המסוף החקלאי (להלן: "הסכם שיתוף הפעולה").
חוזה ההרשאה מגדיר שלוש קטגוריות טיפול שאמורה לתת אשדוד בונדד ליצואנים השונים במסוף החקלאי (קטגוריות א', ב' ו-ג'), כאשר הצדדים חלוקים: האם שמא כגישת אגרקסקו אשדוד בונדד אינה רשאית לגבות תשלומים נוספים בגין הרכיבים הבאים: שירות טרנזיט (קטגוריה א+), בידוק/אימות בטחוני ושינוי מבנה וחבקים, וכי אלו כלולים בקטגוריות הטיפול השונות המוגדרות במכרז ובחוזה ההרשאה, וכי הרשות אפשרה גביית סכומים מופקעים בגין רכיבים אלו; או שמא האם כגישת אשדוד בונדד והרשות - אשדוד בונדד יכלה לגבות סכומים נוספים בגין רכיבים אלו, שהינם מעבר לחוזה ההרשאה, ואשר סוכם עליהם בחוזה שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים.
טענות אגרקסקו
בנמל התעופה פועלים שלושה מסופי מטענים:
האחד, המופעל ע"י מסופי מטען וניטול יבוא ויצוא אווירי (להלן: "ממן") ועוסק בטיפול כל המטענים (לרבות תוצרת חקלאית).
השני, המסוף החקלאי נשוא התביעה, אשר הופעל שנים רבות ע"י אגרקסקו עד לזכיית אשדוד בונדד במכרז, ולטענת אגרקסקו המסוף החקלאי היה ערוך לטפל בתוצרת חקלאית טוב יותר מרעהו שמופעל ע"י ממן.
והשלישי, מסוף שהחל לפעול לפני כשנה ואשר אינו ערוך לטענת אגרקסקו למטענים חקלאיים.
לטענת אגרקסקו, טרם הקמתו של המסוף ומבירורים מוקדמים שביצעה עם הנהלת המסוף העתידית נאמר לה כי לאור תעריפי אשדוד בונדד במכרז, אין טעם כלכלי להשקיע במתקן. לטענת אגרקסקו, תמוהה העובדה כי רשות אשר אמונה על הגברת התחרות במסופים לא חייבה את המפעיל השלישי להיות ערוך לטיפול במטענים של תוצרת חקלאית.
לטענת אגרקסקו המכרז עצמו נשען על שני אדנים מרכזיים: האחד, דמי הרשאה – סכום שמציע המכרז ישלם לרשות בגין הפעלת המסוף. השני, סכום שייגבה מהיצואנים עבור הטיפול בתוצרתם. בעניין זה הבחינה הרשות בין 3 קטגוריות טיפול:
קטגוריה א' – קטגוריה זו מתייחסת לטיפול "באריזה הבודדת", אשר כולל בין היתר פריקת התוצרת מהמשאית, קליטתה, בידוק בטחוני (בשטח המסוף), בניית משטחים למטען ובניית משטחים על גבי יחידת היטס והוצאה לטיסה.
קטגוריה ב' – קטגוריה זו מתייחסת למטענים שכבר עברו ביטוח בטחוני, ממושטחים על משטחים סטנדרטיים ואשר מגיעים במשאיות הנהוגות ע"י נהגים מורשים. במקרים אלה, עיקר הטיפול נסוב על פריקת התוצרת מהמשאית, קליטתה ובניית משטחים על גבי יחידת היטס והוצאה לטיסה.
קטגוריה ג' – קטגוריה זו מתייחסת למטענים שעברו בידוק בטחוני, הנמצאים במשטחים על גבי יחידת היטס ואשר מגיעים במשאיות הנהוגות ע"י נהגים מורשים. עיקר הטיפול כולל פריקת התוצרת מהמשאית, קליטתה והוצאה לטיסה.
עומס העבודה בכל אחת מן הקטגוריות אינו אחיד, כאשר קטגוריה א' מצריכה את הטיפול הרב ביותר, וקטגוריה ג' כוללת הכי מעט טיפול.
לטענת אגרקסקו במסגרת מתן ההצעות למכרז, התחייב כל מציע על מתן הנחה מהתעריף המרבי, וזאת כפי שנקבע בס' 13 להזמנה להציע הצעות. אשדוד בונדד הציעה בגין קטגוריה א' שיעור הנחה של 30%, בגין קטגוריה ב' שיעור הנחה של 81% ובגין קטגוריה ג' שיעור הנחה של 86%. אשדוד בונדד זכתה במכרז, משהצליחה לגרוף את הניקוד הגבוה ביותר מבין המועמדות. מי שהוכרזה במקום השני, חברת ניצנה ייזום ושינוע בע"מ, הגישה עתירה מנהלית בטענה כי הצעת הזוכה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, והעתירה נמחקה בהסכמה.
כאמור עם זכיית אשדוד בונדד במכרז, התנהל בינה לבין אגרקסקו מו"מ משך כחודשיים, שבסופו נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין אשדוד בונדד לאגרקסקו לפיו אגרקסקו תמשיך להפעיל זמנית את המסוף עד לחודש מאי 2005 (במקום ינואר 2005).